הסכמי קמפ דיוויד 1978

מונח זה מתייחס לשני הסכמי מסגרת שנחתמו בין ישראל, מצרים וארה"ב: הראשון, התווה את מבנה התהליך המדיני עם הפלסטינים; השני, הסכם מסגרת לחוזה שלום ישראלי-מצרי.

הגדרה

המונח הסכמי קמפ דיוויד 1978 (9/78) מתייחס לשני הסכמי מסגרת לשלום, שנחתמו בין ישראל, מצרים וארה"ב (ללא השתתפות הפלסטינים):

  • הסכם המסגרת למו"מ עתידי עם הפלסטינים, אשר נועד להוות בסיס להסכמי השלום העתידיים בין ישראל לפלסטינים. הסכם זה אכן התווה את מבנה התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני במסגרת תהליך אוסלו;

  • הסכם המסגרת לחוזה שלום ישראלי-מצרי המתווה את העקרונות לחוזה שלום בין מצרים לישראל ( 3/79).

הסכמים אלו קבעו את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו- 338 כבסיס החוקי להסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים ובין ישראל למצרים.

תוכן ההסכמים

הסכם מסגרת למו"מ עתידי עם הפלסטינים קובע את העקרונות הבאים:

  • בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה יוחל ממשל עצמי פלסטיני לתקופה של 5 שנים. ממשל זה יהווה שלב מוקדם לקראת מצב הקבע של שטחים אלו. תחת הממשל העצמי, לאחר נסיגת הממשל הצבאי הישראלי ומינהלו האזרחי, ייהנו הפלסטינים מאוטונומיה מלאה.

  • את הרשות המנהלית העצמאית הפלסטינית ייבחרו הפלסטינים בבחירות חופשיות. הדרכים לכינונה יידונו בין ישראל, מצרים וירדן.1

  • יוקם כח משטרה פלסטיני לשמירת הסדר. על הגבולות יפקחו ישראל וירדן באמצעות סיורים משותפים.2

  • לא יאוחר מהשנה השלישית לממשל העצמי יחלו שיחות על הסכם קבע בין נציגי ישראל, מצרים, ירדן ונציגי הפלסטינים הנבחרים מהגדה המערבית ורצועת עזה.

  • במשך תקופת המעבר תוקם ועדה משותפת למצרים, ירדן, ישראל והנציגים הפלסטינים הנבחרים כדי לדון בעתידם של פלסטינים שעזבו את הגדה המערבית ורצועת עזה ב- 1967. מצרים, ישראל ו"צדדים מעוניינים אחרים" יידונו ביצירת נהלים מוסכמים לפתור את בעיית הפליטים;3 (ר' סוגיית הפליטים הפלסטינים וסוגיית העקורים).

  • מסגרת זו נועדה להוות בסיס להסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. במידה רבה, תהליך אוסלו, ובעיקר הצהרת העקרונות (9/93), הסכם עזה ויריחו (5/94), והסכם הביניים (9/95), משמרים את המתווה אשר הוצע בהסכמי קמפ-דיוויד 1978.

הסכם המסגרת לחוזה שלום ישראלי-מצרי קובע כי חוזה שלום מלא ייכרת בין ישראל למצרים על בסיס החלטת האו"ם 242. במסגרת חוזה השלום, ייסוגו כוחות צבא ישראליים מסיני ותוכר הריבונות המצרית עד ל"גבול הבינלאומי של 1906". אחרי נסיגת ביניים ישראלית בסיני, יכוננו יחסים נורמלים בין המדינות, אך יוטלו מגבלות על הצבת כוחות הצבא באיזור הגבול שבין שתי המדינות.



1 ר' סעיפים 1-a ו- 1-b תחת West Bank and Gaza.

2 ר' סעיף 1-e תחת “West Bank and Gaza.

3 ר' סעיפים 1-e ו- 1-f תחת West Bank and Gaza.

מקורות נוספים

אודות שיחות קמפ דיוויד ר':

  • דיין משה, הלנצח תאכל חרב: שיחות השלום - רשמים אישיים, ירושלים: עידנים, 1981;
  • שטיין קנת, מדינאות אמיצה, תל-אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2003; לגרסת מקור, ר': Stein Kenneth, W., Heroic Diplomacy, Routledge, 1999