מפת הדרכים ועתיד המדינה הפלסטינית בגבולות זמניים

מסמך זה הוגש בכנס הרצליה השישי. המסמך מסכם בוחן את סוגיית כינונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים (מפג"ז) במסגרת השלב השני של מפת הדרכים.

תקציר

מסמך זה הוכן לקראת כנס הרצליה השישי, שנערך בינואר 2006. המסמך מסכם בוחן את סוגיית כינונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים (מפג"ז) במסגרת השלב השני של מפת הדרכים.

רעיון המפג"ז הוא אחד החידושים העיקריים של מפת הדרכים ביחס לתהליך אוסלו, בכך שהיא הופכת את סדר התהליך המדיני וקובעת כי מדינה פלסטינית תוקם לפני הסדר הקבע. ואולם, מפת הדרכים אינה מפרטת את גבולותיה, כוחותיה וסמכויותיה של המפג"ז. נראה כי מנסחי התכנית הניחו ששאלות אלה יקבלו מענה במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. עם זאת, ממפת הדרכים משתמע כי למפג"ז יהיו יותר כוחות וסמכויות מן הרש"פ אך פחות מאלה של מדינה ריבונית (ובכלל זה מאלה של המדינה הפלסטינית במצב הקבע).

כך או כך, ישראל והפלסטינים חלוקים ביחס לנקודת הכניסה וביחס לכל אחד משלביה. זאת ועוד, תנועת הפת"ח ואבו-מאזן דוחים את הרעיון של מדינה בגבולות זמניים. זהו היפוך בעמדות ישראל והפלסטינים: בעבר הפלסטינים תבעו מדינה, גם אם בגבולות זמניים, וישראל התנגדה. כעת הפלסטינים דוחים את רעיון המפג"ז, בעוד שישראל תומכת בו בהתאם למתווה המוצע במפת הדרכים.

לכן, ללא שינוי יסודי במגמות הנוכחיות, אין מנוס מן המסקנה כי מפת הדרכים מובילה למבוי סתום ולא ניתן יהיה להביא לכינונה של מפג"ז באמצעות משא ומתן. מגמות וכוחות שמונעים את ההתקדמות במתווה מפת הדרכים, מונעים כל התקדמות גם במתווה החותר להסכם קבע (מתכונת אוסלו).

ניצחון החמאס בבחירות רק מאיצים את ההגעה למבוי הסתום במפת הדרכים ועלולים להוביל את ישראל למלכוד אסטרטגי. מסיבות הומניטאריות, ישראל עלולה למצוא עצמה נאלצת להתנהל מול הרש"פ גם אם זו נשלטת ע"י החמאס.

למרות המבוי הסתום במפת הדרכים, רעיון המפג"ז עשוי להישאר רלבנטי באמצעות נקיטת צעדים ישראליים חד-צדדיים, ומתואמים עם צדדים שלישיים ובראשם ארה"ב, שיקדמו את כינונה של המדינה הפלסטינית. שיאו של מהלך כזה יכול להיות אקט הצהרתי של "הכרה חד-צדדית" של ישראל ברש"פ כמדינה.

באופן פרדוקסאלי, דווקא בחמאס, בשונה מהפת"ח, עשויה להיות נכונות להסכים לכינונה של מפג"ז. מדינה כזו, שלא במסגרת הסכם קבע, עשויה לשמש מבחינתו כעלה התאנה להמשך המאבק מול ישראל בתואנה שהיא עולה בקנה אחד עם תוכנית השלבים של אש"ף ואתוס המאבק הפלסטיני.

לסיכום, ללא שינוי יסודי במציאות המדינית, ישראל והפלסטינים צפויים למבוי סתום מדיני. לנוכח מציאות זו, ישראל עשויה למצוא את עצמה מובילה מהלך להכרה חד-צדדית ברש"פ כמדינה למרות התנגדות פלסטינית ומעורבות החמאס. כינון מפג"ז לפני הסכם הקבע יהווה שינוי היסטורי ובלתי הפיך במבנה התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. לאחריו, עשוי להיפתח עידן חדש שבו מצב הקבע יעוצב בהדרגה על פני תקופה ארוכה של הסכמים בין שתי המדינות.

למסמך המלא לחץ כאן