סופיות תביעות

מונח זה מתייחס לתנאי הישראלי לחתימה על הסכם קבע עם הפלסטינים. על פי תנאי זה, על הסכם הקבע ליישב באופן סופי את כלל הסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל לפלסטינים.

הגדרה

המושג 'סופיות תביעות' מתייחס לדרישה הישראלית כי במסגרת הסכם הקבע בינה לבין הפלסטינים:

  • יינתן מענה לכל הסוגיות התלויות והעומדות;

  • יכללו כל הדרישות שעלו במהלך המשא ומתן;

  • יקבע הבסיס לפתרון כל המחלוקות העתידיות בין ישראל לפלסטינים. יישומו של הסכם הקבע ישמש כבסיס היחידי לדרישות שיעלו בין הצדדים.1

רקע

המסגרת המדינית של הסכם אוסלו (01\1- 93\9) כללה את הקמתה של מדינה פלסטינית לאחר משא ומתן שיוביל לחתימה על הסכם קבע, שלאחריו צפויים הצדדים להגיע לסופיות תביעות ולסיום הסכסוך ביניהם (ראה: 'גישת החבילה להסכם קבע ישראלי פלסטיני').

בהצהרת העקרונות (93\9) זוהו מספר סוגיות תלויות ועומדות. ממשלת ישראל ואש''ף הסכימו לדחות את הדיון בסוגיות אלה לשלב המשא ומתן על הסכם הקבע.2 סוגיות אלה כוללות את עתידה של ירושלים והמקומות הקדושים; הפליטים הפלסטינים; קביעת גבולות הקבע; עתיד ההתנחלויות, סוגיות ביטחוניות והסדרי מעברי הגבול; שיתוף פעולה צבאי ומעבר בטוח בין הגדה המערבית לרצועת עזה.

למרות שלא קבעה במפורש, עולה מהצהרת העקרונות כי במשא ומתן על מצב הקבע יוגדר גם המבנה והמעמד הפוליטי של המדינה הפלסטינית העתידית.3 (ר' 'יחסי ישראל והמדינה הפלסטינית במצב הקבע').

התפיסה העומדת בבסיס הסכמי אוסלו באה לידי ביטוי בדרישה הישראלית לסופיות תביעות, כפי שהופיעה לראשונה במהלך פסגת קמפ דיוויד 2000. ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד ברק, הציג לראשונה בפסגה את הדרישה לסופיות תביעות כתנאי לחתימה על הסכם הקבע.

מפת הדרכים מייצגת את התפיסה ההפוכה לתפיסת אוסלו, שכן היא קוראת להקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים בשלב השני של מפת הדרכים, עוד לפני גיבושו של הסכם קבע כולל בין הצדדים. קרי, מדינה פלסטינית תוקם עוד לפני יישובן של כל הסוגיות התלויות ועומדות.

גישת הפיצול והדילול

הסכמי ביניים שיושגו במסגרת מפת הדרכים עשויים להוות פתרון לחלק מהסוגיות התלויות והעומדות. כך, לדוגמא, הסכם על גבולות הקבע בתמיכת הקהילה הבין-לאומית יוכל לשים קץ לדרישות הטריטוריאליות, מבלי לחכות לפתרון של בעיית הפליטים הפלסטינים. משמעות המהלך היא כי ניתן להגיע להסכם קבע חלקי בין הצדדים מבלי להבטיח את סופיות התביעות ביניהם (ר' 'גישת הפיצול והדילול להסכם קבע ישראלי-פלסטיני').



1 ר' גלעד שר, במרחק נגיעה, (תל אביב: 2001), ע' 21.

2 ר' מסמך הצהרת העקרונות, סעיף V. III.

3 לדוגמא המשא ומתן אמור היה להגדיר את סמכויות הייצוג של המדינה הפלסטינית, כמו גם הסדרים ונהלים נלווים בתחומי הכלכלה, החקיקה האזרחית והפלילית, קניין רוחני, חקלאות, ארכיולוגיה, תיכנון, חינוך, תרבות, תשתיות אנרגיה, תקשורת, מעבר טובין, וסוגיות הקשורות למרחב ירושלים רבתי (ר' 'נושאים שוטפים').