הצהרת העקרונות

מונח זה מתייחס להסכם המכונן של תהליך אוסלו, שנחתם בין ישראל לאש"ף ובו עקרונות להגעה למצב הקבע.

הגדרה

המונח הצהרת העקרונות1 (9/93) מתייחס ל:

  • הסכם, שנחתם בין ישראל לאש"ף ובו עקרונות להגעה למצב הקבע.

  • חליפת המכתבים בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין יו"ר אש"ף יאסר ערפאת בה מכירים הצדדים האחד בשני והפלסטינים מתחייבים לנטוש את דרך האלימות כאמצעי להשגת מטרותיהם המדיניות. מכתבים אלו צורפו כנספחים להסכם הנ"ל.

רקע

הצהרת העקרונות (הסכם אוסלו א') נחשבה לאבן דרך הסטורית ביחסים בין ישראל לפלסטינים. ראשית המהלך, אשר הוביל להצהרת העקרונות, היא בTrack-two, ערוץ לא-ממשלתי, אשר החל באוסלו, נורבגיה בינואר 1993. בהמשך, רה"מ רבין הפך הערוץ שנוצר לערוץ אחורי אשר הוביל להסכם אודות העקרונות להגעה למצב הקבע. סופו של המהלך הוא בחליפת מכתבים בין ראש הממשלה רבין והיו"ר ערפאת בהם הכירו הפלסטינים בזכותה של ישראל להתקיים והתנערו מדרך הטרור כמכשיר להשגת מטרות מדיניות, ואילו ישראל הכירה באש"ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני. מהלך זה הוביל לטקס חתימה על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון (13/9/93).

הצהרת העקרונות התוותה את עקרונות תהליך אוסלו. הבסיס להצהרת העקרונות הוא הסכם המסגרת למו"מ עתידי עם הפלסטינים אשר נחתם בין ישראל למצרים (ללא השתתפות הפלסטינים) במסגרת הסכמי קמפ דיוויד 1978.

תוכן ההסכם

  • תוקם רשות לממשל עצמי פלסטיני למשך תקופת ביניים של כ- 5 שנים;2

  • הפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה יבחרו בבחירות פוליטיות ישירות מועצה מייצגת;3

  • תחום שיפוטה של המועצה הנבחרת יכלול את רצועת עזה והגדה המערבית אשר יהוו יחידה טריטוריאלית אחת;4

  • במהלך תקופת הביניים, ולא יאוחר מתום השנה השלישית, יחלו הדיונים על מצב הקבע ובו יידונו "הסוגיות התלויות ועומדות" הנובעות מן הסכסוך ההיסטורי;5

  • הממשל הצבאי הישראלי המנהל האזרחי יעבירו סמכויות לפלסטינים בתחומים הבאים: חינוך ותרבות, בריאות, רווחה חברתית, מיסוי ישיר ותיירות;6

  • יוקם כח משטרה פלסטיני לשמירת הסדר וביטחון הפנים בעוד ישראל תמשיך לשאת באחריות הביטחונית החיצונית גם בשלב הראשון אחרי ביצוע פריסה מחדש של כוחות ישראליים;7

  • ועדה משותפת לישראל, הפלסטינים, מצרים וירדן תדון בקריטריונים להתרת כניסתם של אנשים שעזבו את הגדה המערבית ורצועת עזה ב- 1967 (ר' "עקורים" ו"סוגיית הפליטים הפלסטינים").8

  • הצהרת העקרונות עיצבה את מבנה התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני החל משנת 1993. קיימים חילוקי דעות, באשר לשאלה האם הצהרת העקרונות עדיין תקפה. יש הטוענים שהצהרת העקרונות עדיין תקפה. יש הטוענים כי ההתקוממות הפלסטינית (10/00) או ,לכל המאוחר,מפת הדרכים (4/03) מסמנים את התפוגגותה. דעה שלישית גורסת כי תוקפם של סעיפים מסויימים בהצהרת העקרונות פג אך סעיפים אחרים עדיין שרירים וקיימים.


[1]

כותרתו המלאה של ההסכם: "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי עם אש"ף".

[2]

ר' סעיף 1 – "יעד המשא ומתן".

[3]

ר' סעיף 3 – "בחירות".

[4]

ר' סעיף 4 – "תחום שיפוט".

[5]

ר' סעיף 5 – "תקופת המעבר והמשא ומתן של הסכם הקבע". כמו-כן ראה המושג "נושאים הסטוריים".

[6]

ר' סעיפים 6 – "העברה מכינה של סמכויות ואחריות".

[7]

ר' סעיפים 8 – "סדר ציבורי וביטחון" ו- 13 – "פריסה מחדש של כוחות ישראליים".

[8]

ר' סעיף 12 – "קישור ושיתוף פעולה עם ירדן ומצרים".
מקורות נוספים

רולף, שילה הטיס, לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל, ירושלים: כתר, 1998

הירשפלד יאיר, אוסלו: נוסחה לשלום, תל-אביב: עם-עובד, 2000; סביר אורי, התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית, תל-אביב: ידיעות אחרונות/חמד,1998. רבינוביץ איתמר, חבלי שלום, אור יהודה: דביר, 2004.