האיום המערכתי בלבנון

לאחר המלחמה בלבנון מזהה מכון ראות גיבושה של מציאות חדשה בלבנון, שכוללת ריבוי שחקנים, ונזילות בתפקידים אותם הם ממלאים. מציאות זו עלולה להשפיע על סוגיות מדיניות ישראלית חשובות.

המלחמה בלבנון (7-8/06) היוותה למעשה נקודת מפגש של מספר איומים קיימים על ישראל: העדר כתובת מדינית ואפקטיבית בלבנון, השתלטות החזבאללה על הצד הלבנוני של גבול ישראל-לבנון, המשך המעורבות הסורית בלבנון והניסיונות האיראנים להשפיע על הזירה הלבנונית-ישראלית.

כעת, לאחר המלחמה מזהה מכון ראות גיבושה של מציאות חדשה בלבנון, שכוללת ריבוי שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים, ונזילות בתפקידים אותם הם ממלאים.

מדיווחים אחרונים עולה כי המציאות המתגבשת בלבנון מורכבת ממספר רב של שחקנים: ממשלת לבנון וצבא לבנון שמנסה להוות זרוע ביצועית ולהשיב את השליטה במדינה לממשלה; משולש היחסים הדינאמי בין החזבאללה, סוריה ואיראן; ארגונים המזוהים עם אל-קאעדה המעמיקים את חדירתם בלבנון; וכוח יוניפי"ל המחוזק אשר צובר ביקורת מצד האוכלוסיה השיעית שרואה בו נטע זר.

מציאות זו עשויה להשפיע על הסוגיות המדיניות הישראליות הבאות:

  • משטר הגבול הישראלי - מודל משטר הגבול הישראלי היה מבוסס על מודל קיר הלגיטימציה. מודל זה כלל שילוב בין נוכחות ישראלית על הגבול הבינ"ל והרתעה ישראלית חזקה. מודל זה מתקשה להתמודד עם מערכת מרובת שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים כפי שמתגבשת בלבנון.
  • ההתנגדות הקבועה לישראל - הגופים הפועלים בלבנון מתמודדים עם המתח שבין תמיכתם בההתנגדות מתמדת לישראל לבין מטרות אחרות אותן הם מייצגים כגון: פטריוטיות ולאומיות, מניעים אזוריים, פוליטים וכלכליים.
  • התהליך המדיני וסוגית הכתובת המדינית - חוסר היכולת לבסס ישות מדינית אחת בעלת יכולת נשיאה ואחריות באזור משפיעה לרעה על התקדמות בתהליך המדיני האזורי בכלל ובין ישראל ללבנון בפרט.

מקורות