נושאים חודרים

מושג זה מתאר את אחד מארבעת המכלולים הצפויים לעצב את יחסי ישראל והמדינה הפלסטינית במצב הקבע.

הגדרה

המושג "נושאים חודרים" דן בסוגיות שבהן מדינת ישראל או המדינה הפלסטינית תחדורנה האחת את המרחב הריבוני והפונקציונלי של האחרת.

רקע

עפ"י כללי המשפט הבינ"ל, למדינות יש זכויות וחובות מוקנות. זכויות אילו כוללות, בראש ובראשונה, הזכות לריבונות על המרחב היבשתי, הימי והאווירי של המדינה, ללא כל חובה מוקנית לאפשר למדינות אחרות חדירה למרחבים אילו.


מנגד, המציאות הגיאוגרפית, דמוגרפית, ביטחונית ואזרחית, אינה מאפשרת הפרדה חדה וברורה בין המרחב הריבוני של מדינת ישראל ושל המדינה הפלסטינית במצב הביניים או במצב הקבע. לפיכך, גם במצב הקבע תהיינה חדירות הדדיות של ישראל והמדינה הפלסטינית, האחת את המרחב הריבוני של השנייה. לדוגמא:

  1. חדירות ישראליות – המרחב הריבוני הפלסטיני צפוי להיות מוגבל בסוגיות כגון המרחב האווירי, המרחב האלקטרומגנטי, תחנות התראה, המעטפת החיצונית של המדינה הפלסטינית, פירוז המדינה הפלסטינית, או מאגרי המים.
  2. חדירות פלסטיניות – המדינה הפלסטינית צפויה לחדור את המרחב הריבוני הישראלי בסוגיות כגון המעבר הבטוח בין הגדה המערבית ורצועת עזה, אתר התפלה עבור צפון השומרון, גישה לשוק העבודה הישראלי או גישת לנמלי הים והאוויר של ישראל.

    מכלולים נוספים של מערכות יחסים בין ישראל לבין הפלסטינים במצב הקבע: נושאים היסטוריים ,נושאים שוטפים ונושאי ביטחון אישי ותנועה.