ההתנתקות - הזדמנות לשחוק את בעית הפליטים

יציאת ישראל מעזה יוצרת הזדמנות לקדם את פתרון הבעיה עוד לפני הסדר הקבע.

ישיבת הקבינט שנערכה בשבוע שעבר עסקה בהסדרי התנועה בין עזה למצרים (אלוף בן ועמוס הראל, הארץ, 7/9). המסר של הקהיליה הבין-לאומית לישראל הוא שחופש תנועה בין עזה למצרים הוא תנאי לסיום האחריות בעזה. הדיון בסידורי התנועה בגבול עזה מתמקד בהיבטים של ביטחון וכלכלה (מעטפת המכס). מכון ראות טוען כי היבט נוסף הוא סוגיית הפליטים. יציאת ישראל מעזה יוצרת הזדמנות לקדם את פתרון הבעיה עוד לפני הסדר הקבע.

מה הסוגיה?

כ- 60% מן הפליטים הפלסטינים חיים במחנות פליטים בעזה, בגדה ובמדינות המארחות – סוריה, ירדן ולבנון. חלק מן הפליטים הם "עקורים" (""displaced) - פלסטינים שחיו בגדה ועברו לירדן ב- 67'.

הצהרת העקרונות (9/93) הגדירה את סוגית הפליטים כאחת מסוגיות הקבע ופתרונה נדחה להסדר הקבע. לעומת זאת, הסכם הביניים הביא לכינון ועדה לטיפול בסוגיית העקורים, אשר לא שינתה את מצבם.

פתרון סוגיית הפליטים מחייב התייחסות למספר ממדים: (1) ביטול המעמד האישי כ"פליט פלסטיני"; (2) הסדרת ההבטים ההצהרתיים כגון סוגית האחריות וזכות השיבה; (3) טיפול בתביעות הרכוש האישיות והקיבוציות; (4) הסדרת מקום מושב הקבע של הפליטים; ו- (5) רווחה ופיתוח כלכלי.

אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים של האו"ם, פועלת במחנות הפליטים, משמרת את מעמדם הייחודי ומהווה מקור ראשי לרווחתם ותעסוקתם.

היציאה של ישראל מן המעטפת של עזה והעברת השליטה במעברים לידי הפלסטינים תביא לכך שפליטים פלסטינים יוכלו להעביר את מקום מגוריהם לרצועת עזה.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

בעקבות תוכנית ההתנתקות נוצר רגע נדיר בסוגית הפליטים שבו אפשר לקדם את פתרונה עוד לפני הסדר הקבע:

  1. פליטים פלסטינים יוכלו לשוב לעזה;
  2. בלבנון וירדן נשמעות קריאות להחזיר את הפליטים לרצועת עזה (נחמיאס, YNET, 25/8);
  3. אבו מאזן קרא למדינות המארחות לתת לפליטים אזרחות;
  4. הקהילה הבין-לאומית מקדמת תוכנית פיתוח מקיפה בעזה.

לכן, על ישראל לבחון מחדש את מדיניותה ביחס לסוגיית הפליטים בעזה ובכלל זה לסוגיות כגון: (1) שיבה של פליטים לעזה; (2) הזיקה בין תוכנית הפיתוח הכלכלי בעזה לבין פתרון בעיית הפליטים; ו- (3) המשך נוכחות אונר"א בעזה.

כיווני חשיבה ופעולה

דילול בעיית הפליטים ולא פתרון שלה – ישראל צריכה לשקול עיצוב מדיניותה ביחס לסוגיית הפליטים על יסוד העיקרון של דילול בעיית הפליטים במקום פתרונה באמצעות:

ברכה שקטה לשיבה של פליטים מירדן ולבנון לשטחי הרש"פ בעזה. מצד אחד, שיבה כזו תקשה על הכלכלה הפלסטינית. מצד שני, היא תפחית את הלגיטימיות של תביעת השיבה הפלסטינית.

גיוס קואליציה בין-לאומית להבטחת שיוויון זכויות מלא לפליטים ברש"פ והתנגדות לכל הבחנה בין מעמדם האישי-משפטי של הפליטים לבין מעמדם של לא-פליטים;

מאמץ בין-לאומי שתוכנית הפיתוח תביא לבניית קבע במחנות הפליטים ולישובם במגורי קבע;

ביסוס תוכנית לסיום נוכחות אונר"א בעזה והעברת סמכויותיה לרש"פ. מאחר שאונר"א היא המעסיק הגדול ביותר בשטחים ומקור לשירותים בסיסיים לפליטים הפלסטינים, ישראל יכולה לתבוע כינונה של תוכנית מקיפה להעברה הדרגתית ומסודרת של סמכויות ואחריות מאונר"א לרש"פ.

ראה: אלוף בן, עמוס הראל, הארץ, "הממשלה תאשר ביום א' את הקדמת יציאת צה"ל מהרצועה ומפילדלפי לתחילת שבוע הבא", 7/9/05; צבי בראל, הארץ, "שעה של נחת אין לאבו מאזן", 20/8/05; רועי נחמיאס, YNET, "הפרלמנט בירדן: להשיב את הפליטים לרצועה", 25/8/05.