משבר הייצוג הפלסטיני

מושג זה עוסק באי-היכולת הפלסטינית הנוכחית להתנהל דרך מסגרת מדינית אחת מוסכמת שלה הזכות, הסמכות והאחריות לייצג את העם הפלסטיני. התוצאה היא שהפלסטינים אינם יכולים לקבל או ליישם החלטות מדיניות משמעותיות.

הגדרה

המושג "משבר הייצוג הפלסטיני" עוסק באי-היכולת הפלסטינית הנוכחית להתנהל דרך מסגרת מדינית אחת מוסכמת שלה הזכות, הסמכות והאחריות לייצג את העם הפלסטיני. משבר הייצוג נובע ממספר מגמות ובעיקר משקיעת מעמדו של אש"ף – הנציג הרשמי של הפלסטינים, ממשבר חוקתי ברש"פ ועליית מעמדו של החמאס אשר אינו מיוצג באש"ף.

.

רקע

מאז הקמתה של הרשות הפלסטינית (הרש"פ) (5/94), התעצם השיח הפלסטיני הפנימי בסוגיית הייצוג בהתבסס על ההנחות וההתרחשויות הבאות:
  • אש"ף הוא הנציג הלגיטימי – אש"ף הוכר כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני על ידי מדינות ערב (10/74), האו"ם (11/74), ארה"ב וישראל (9/93) והוא השותף הרשמי של ישראל והקהילה הבין-לאומית לתהליך המדיני.

  • המדינה הפלסטינית תירש את סמכויות הייצוג מאש"ף – אחת מהנחות היסוד של התהליך המדיני הייתה שאש"ף ייצג את העם הפלסטיני עד הקמתה של מדינה פלסטינית במצב הקבע, אשר תירש את סמכויות הייצוג מאש"ף. הקמתה של הרש"פ לא הייתה אמורה לשנות את מעמדו של אש"ף, שכן סמכויות הייצוג שלה הוגבלו בהסכם הביניים (9/95),1 כשקבעו כי אש"ף הוא הגוף שינהל משא ומתן עם מדינות או עם ארגונים בין-לאומיים לתועלת הרש"פ.

  • הרש"פ הפכה לנציגה בפועל במהלך תהליך אוסלו, מרבית הנהגת אש"ף חזרה לשטחי הרש"פ והשתלבה בהנהגתה. כתוצאה מכך, מרכז הכובד הפוליטי והמדיני עבר מאש"ף למוסדות הרש"פ בגדה המערבית ורצועת עזה. אש"ף הפך למעין "שלד בורסאי מדיני", אשר מחזיק בסמכויות הייצוג הפורמאליות, בעוד שהרש"פ הפכה לכתובת המדינית של ישראל בכל הקשור לממשקים של תושבי הגדה והרצועה עם ישראל.

משבר הייצוג לאחר מות ערפאת וניצחון החמאס

העובדה כי יאסר ערפאת עמד בראשות אש"ף, הפת"ח והרש"פ, ונחשב ל"אבי המהפכה הפלסטינית", מנעה מחוסר הבהירות ביחס לסוגיית הייצוג להתפתח לכדי משבר של ממש. מאז מותו, חילוקי הדעות ביחס לסוגיית הייצוג בתנועה הלאומית הפלסטינית החריפו והפכו לכדי משבר של ממש מאז ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (1/06):

  • החרפת המאבק בין אש"ף לרש"פ על ייצוג העם הפלסטיני. החרפה זו התבטאה בין השאר במאבק פומבי על האחריות על הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל בין יו"ר הרש"פ, אבו מאזן (המכהן גם כיו"ר אש"ף), לבין פארוק אל-קדומי, ראש המחלקה המדינית של אש"ף, המחזיק בסמכות הפורמאלית לניהול יחסי החוץ בשם הרש"פ.2

  • משבר חוקתי ברש"פ בעידוד הקהילה הבינ"ל3 אישרה המועצה המחוקקת של הרש"פ רפורמה חוקתית (3/03) שכללה את יצירת מוסד ראשות הממשלה.4 המועצה יצרה חפיפה בין הכוחות והסמכויות בתוך הרשות המבצעת בין יו"ר הרש"פ לבין הממשלה והעומד בראשה. מאחר שיו"ר הרש"פ וראש הממשלה היו אנשי פת"ח, הדבר לא פגע בתפקוד הרש"פ באופן בולט.

    ואולם, לאחר ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (1/06), החפיפה בין הכוחות והסמכויות של יו"ר הרש"פ מטעם הפת"ח, אבו מאזן, וראש הממשלה מטעם החמאס, אסמעיל הנייה הפכה למשבר חוקתי של ממש.5

  • התחזקות החמאסהחמאס קורא תיגר על דרכו הלאומית-חילונית של הפת"ח ומציג חלופה לאומית- אסלאמית.6

    ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת, הוא אבן דרך מבחינת החמאס בדרך להשתלטות על אש"ף ועל התנועה הלאומית הפלסטינית כולה. החמאס מנסה להשתלט על המסגרות המדיניות הקיימות של הפלסטינים (אש"ף והרש"פ), אולם בה בעת מתנהל כישות מדינית עצמאית בעלת סמכויות ייצוג לכל דבר. יו"ר הלשכה המדינית של החמאס ומנהיג הנהגת ה"חוץ" של הארגון, חאלד משעל, הפך לאחד מהדוברים המובהקים של הפלסטינים מבלי שתהיה לו סמכות רשמית באש"ף או ברש"פ.
    7

    מחד גיסא, התנהלותו של משעל מעידה על מאבק הכוחות הפנימי המתנהל בתוך החמאס, בין הנהגת החוץ לבין הנהגת הפנים (המיוצגת על ידי אסמעיל הנייה). מאידך גיסא, מעמדו של משעל מהווה קריאת תיגר על אש"ף, הנציג הרשמי של הפלסטינים, ועל הרש"פ, הנציגה בפועל של תושבי הגדה והרצועה.

  • פילוג בתוך הפת"ח שלא כמו החמאס, זירת הפעילות העיקרית של הפת"ח היא בתוך מסגרות אש"ף והרש"פ. ולכן, לכאורה, הקשר שלה למשבר הייצוג הפלסטיני הוא עקיף. ואולם, הפת"ח הייתה עד לא מכבר הגורם הדומיננטי ביותר בתנועה הלאומית הפלסטינית, והמקום שבו התקבלו ההחלטות החשובות ביותר של התנועה הלאומית הפלסטינית, אשר הפכו לאחר מכן להחלטות של אש"ף או הרש"פ. לכן, הפיצול בפת"ח8 תורם משמעותית לחולשה של הרש"פ ושל אש"ף כמסגרות בעלות סמכויות ייצוג.

משמעויות מדיניות: אין כתובת פלסטינית

כתוצאה ממשבר הייצוג, הפלסטינים אינם מצליחים להתנהל דרך מסגרת מדינית מוסכמת אשר יכולה לטעון לסמכות ולאחריות לייצג את העם הפלסטיני.

ולכן, משבר הייצוג הוא אחת הסיבות העיקריות לחולשתה של המערכת הפוליטית הפלסטינית, אשר אינה יכולה לקבל או ליישם החלטות מדיניות משמעותיות.

מצד אחד, אף שאש"ף הוא רשמית הנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני, מעמדו זה "חסר כיסוי" בשל מעבר מרכז הכובד הפוליטי והמדיני אל הרש"פ ובשל היעדרו של גורם כה מרכזי בתנועה הלאומית הפלסטינית כחמאס.

מצד שני, לרש"פ אין מעמד רשמי של ייצוג, היא משותקת מבחינה חוקתית ומדיניותה מושפעת במידה רבה מהנהגת חמאס "חוץ" שלה אין מעמד רשמי.

ולכן, בעת הנוכחית אין כתובת מדינית פלסטינית אשר יכולה להיות חלק ממהלך מדיני משמעותי.



1 סמכויותיה של הרש"פ הוגבלו בהתאם להסכם הביניים (9/95) בין ישראל לאש"ף. ההסכם הסדיר את סמכויות הרש"פ בתחומי מדיניות, ביטחון, משפט וכלכלה והסדירה את הממשקים בין הרש"פ לישראל.

2 עד מותו של יאסר ערפאת, כל הנציגויות הפלסטיניות היו כפופות לאל-קדומי. ב-2003 ניסה אבו מאזן, אז ראש הממשלה של הרשות, להכפיפן למשרד החוץ בראשות נביל שעת. הניסיון נבלם בידי ערפאת. מאז מות ערפאת מתנהל בין אבו מאזן לאל-קדומי מאבק, כאשר זה האחרון חותר להוציא לפנסיה כפויה שגרירים פלסטינים הפועלים בתיאום עם אבו מאזן. ר' רגולר, הארץ, 1/5/05. הפת"ח פעל לצמצום מאבק הכוחות בין אש"ף לרש"פ כאשר הוועד המרכזי של הפת"ח החליט (11/04) כי יש לשמר את תפקיד יו"ר אש"ף ויו"ר הרש"פ בידי אותו אדם, במתכונת שהתקיימה בימי ערפאת.

3 הקהילה הבין-לאומית ביקשה להגביל את כוחו של היו"ר ערפאת אשר נתפס כמכשול לתהליך המדיני.

4 Myre Greg, “Palestinian Becomes Premier, Diminishing Arafat’s Power", New York Times, 20/3/03.

5 עיקר החפיפה בין הכוחות והסמכויות של היו"ר לבין הממשלה נוגעות לתחום הביטחון, קידום ופיקוח על חקיקה ויחסי החוץ. במקרה האחרון, לדוגמה, בעוד ראש הממשלה אחראי על משרד החוץ, היו"ר הוא שממנה נציגים דיפלומטים פלסטיניים בחו"ל (סעיף 40 לחוק היסוד). זאת, על אף כי חוק היסוד מכיר במפורש באש"ף כ"הנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני" (ר' הערת שוליים 3). ר' המערכת החוקתית הפלסטינית; הבחירות הפלסטיניות לקראת חוסר תפקוד מוסדי.

6 בעבר נכשלו ניסיונות החמאס להצטרף לאש"ף, שכן החמאס דרש ייצוג של יותר מ-30% במוסדות ונדחה על ידי יאסר ערפאת. בעקבות הניצחון של החמאס בבחירות לרשות הפלסטינית, הוא דורש ייצוג דומה לתוצאות הבחירות גם במוסדות אש"ף. ואולם, טרם ייושמו "הסכמות קהיר" (3/05), המכירות בצורך לצרף את החמאס ואת הג'האד האסלאמי לאש"ף. ר' רגולר, הארץ, 23/3/06. בעת הנוכחית, החמאס תובע מהפת"ח ביצוע רפורמות באש"ף כתנאי להקמת ממשלת אחדות פלסטינית – הדרושה לשם הסרת החרם הכלכלי והפוליטי שהוטל על הרש"פ מאז הקמת ממשלת החמאס. סוכנות הידיעות מען 21/11/06.

7 מעמדו העולה של משעל בולט במיוחד מאז חטיפתו של החייל גלעד שליט (6/06). ר' משעל מאותת: אני הכתובת.

8 שני מאבקי כוחות מרכזיים ניכרים כיום בתנועת הפת"ח. הראשון - בין אנשי "המשמר הישן", המזוהים עם אבו מאזן ואבו עלא, לבין אנשי "המשמר החדש" המזוהים עם מרואן ברגותי. מאבק זה הגיע לשיא לקראת הבחירות האחרונות ברש"פ כשהפת"ח עמד להציג שתי רשימות מטעמו.

כמו כן, לאחרונה, החליטה המועצה המהפכנית של הפת"ח להקים הנהגה מאוחדת של הפת"ח בגדה וברצועה – צעד שמלמד על ניסיון להעצים את כוחם של אנשי ה"משמר החדש";השני - בין הנהגת הפת"ח "בחוץ", כלומר הנהגת הפת"ח באש"ף, אשר בראשה עומד אל-קדומי, לבין הנהגת הפת"ח "בפנים" המיוצגת על ידי אבו מאזן; המתחים בין בין שני מנהיגים אלו גרמו לביטול הכינוס האחרון של הוועד המרכזי של הפת"ח בעמאן (17/10) והחלטה של המועצה המהפכנית של הפת"ח למנות את אבו מאזן כמפקד העליון של הפת"ח, מינוי שאליו זכה בעבר ערפאת. ר' רובינשטיין, הארץ, 19/10/06; יששכרוף, הארץ, 13/11/06.

זאת ועוד, הפת"ח התפצל כיון למספר מנגנונים חמושים המתפקדים כארגונים עצמאיים (גדודי אל-אקצא, התנזים וארגונים אחרים).