מה הסוגיה?

ישראל והפלסטינים חווים היפוך בעמדותיהם בתהליך המדיני (להלן "ההיפוך"):

• בעבר, הפלסטינים דרשו מדינה (גם אם בגבולות זמניים) וישראל התנגדה;
• כעת, הפלסטינים מתנגדים למדינה בגבולות זמניים, וישראל תובעת לממש השלב השני של מפת הדרכים הקורא לכינונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.

רקע

מבנה תהליך אוסלו (מדינה פלסטינית לאחר הסדר הקבע), מחד, ושיתוף האינטרסים בין ישראל ואש"ף, מאידך, הובילו לכך שעפ"י הסכם הביניים, לרש"פ אין (כמעט) סמכויות רשמיות בזירה הבין-לאומית - נציגויות זרות בשטחה, מינוי נציגים בחו"ל, חברות בארגונים בינ"ל או קוד חיוג בינ"ל.

בשנת 1988 (הכרזת אלג'יר) הכריזו הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית למרות שלא הייתה להם כל דריסת רגל בשטחי ארץ ישראל המנדטורית. כ- 100 מדינות הכירו בהכרזה זו.

במשך תהליך אוסלו ועד שנת 2000, הפלסטינים תבעו כינונה של מדינה, גם אם בגבולות זמניים, ואיימו כי יכריזו על עצמאותם חד-צדדית (5/99, 9/00, 11/00 לדוגמה).

ישראל איימה כי תפעל למנוע הכרזת עצמאות פלסטינית או את מימושה.

פברואר 2005 - ההיפוך -

אבו-מאזן הודיע כי הפלסטינים אינם מעוניינים במדינה פלסטינית (בגבולות זמניים) אלא רק כחלק מהסדר כולל הנוגע למצב הקבע.

ישראל הודיעה כי היא עומדת על שימור מתווה מפת הדרכים (על פיו תוקם מדינה פלסטינית בגבולות זמניים לפני הסדר קבע). זאת למרות שככל הנראה, הפלסטינים לא יסכימו לכך.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

הפעלת סיומת אינטרנטית פלסטינית:

• מהווה סממן ריבוני של מדינה פלסטינית ומנוגדת לרוח הסדר הביניים;
• תואמת את הרעיון של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים / מפת הדרכים.

לכן, לכאורה, הפעלת סיומת אינטרנטית פלסטינית:

• נגדה את עמדת ישראל ותאמה את העמדה הפלסטינית שלפני ההיפוך;
• נוגדת את עמדת אבו-מאזן ותואמת את עמדת ישראל שלאחר ההיפוך.

כיווני חשיבה ופעולה

לכאורה, הפעלת סיומת ה- PS הינה מהלך המנוגד לרוח הסכם הביניים. מאידך, הוא מהווה סממן נוסף כי הישות הפלסטינית היא מדינה. מה צריכה להיות עמדת ישראל?

לאור ההיפוך בעמדות של ישראל והפלסטינים בתהליך המדיני, האם נכון לישראל להמשיך ולשמר את האילוצים על המעמד המדיני של הרשות הפלסטינית המופיעים בהסדר הביניים?

לאור כל זאת, האם PS טוב ל- IL?