אונר"א

סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (UNRWA), השייכת לאו"ם, מסייעת לפליטים ועקורים פלסטינים.

הגדרה

המונח "סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים הפלסטינים במזרח הקרוב" (UNRWA) מתייחס לארגון השייך לאו"ם אשר מסייע לפליטים ולעקורים הפלסטינים.

רקע

בעקבות מלחמת העצמאות (1948), פוזרו הפלסטינים שאיבדו את ביתם בין ישראל, ירדן, סוריה, לבנון ומצרים. בניסיון לספק רווחה זמנית לאותם פליטים פלסטינים (להלן "הפליטים") העבירה העצרת הכללית של האו"ם את 'החלטה 302' (49\12) אשר ייסדה את אונר"א.1

אונר"א ממומנת כמעט במלואה מתרומות של ממשלות והאיחוד האירופאי, המהוות 93 אחוזים מתקציבה.2 חמישה אחוזים מתקציבה מגיעים מגופי או"ם אחרים.3

אזורי פעילות

אונר"א אחראית על פליטים רשומים המתגוררים באזורי פעילותה בגדה המערבית וברצועת עזה וכן במדינות המארחות, בירדן, בלבנון ובסוריה4 (ראה "מפת העם הפלסטיני"). הארגון פועל בחמישים ותשע מחנות מוכרים5 של פליטים ועקורים, וכן באזורים המכילים ריכוז פליטים גבוה (כגון ירמוק ליד דמשק).

הגדרה של פליט6

אונר"א מגדירה פליט פלסטיני כ"אדם שמקום המגורים הרגיל שלו היה פלסטין בין יוני 1946 ומאי 1948, ושאיבד את ביתו ואת מקור פרנסתו בעקבות המלחמה בין ישראל לערבים ב- 1948... המונח פליט מתייחס גם לצאצאי הפליטים משנת 1948".

אונר"א מבחינה בין כמה קבוצות וקטגוריות של אוכלוסיה פלסטינית:

1. פליטים רשומים – פליטי 1948 וצאצאיהם הרשומים באונר"א; (ראה טבלה א');

2. פליטים שאינם רשומים – פליטי 1948 וצאצאיהם אשר אינם רשומים באונר"א;7

3. עקורים – קטגוריה המתייחסת לפלסטינים שאיבדו את ביתם ונאלצו לעזוב את השטחים שנכבשו על-ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים (67\6) וצאצאיהם;

4. עקורים פנימיים – עקורים פלסטינים בתוך ישראל.

חשוב לציין, שההגדרה האוניברסאלית של פליט, כפי שהוגדרה בוועידה שעסקה במעמד הפליטים (1951), אינה מעניקה מעמד של פליט לצאצאי פליטים.

יחד עם זאת, הפליטים הפלסטינים אינם נכללים בהגדרה זו, בהתאם לסעיף 1-D אשר נוסף להחלטת הוועידה על-ידי מדינות ערב.8 על-פי סעיף זה, הגדרה של פליט אינה חלה על פליטים הנמצאים תחת חסותן של סוכנויות האו"ם, מלבד אותם פליטים הנמצאים תחת חסותו של הנציב העליון לפליטים של האו"ם (UNHCR). כלומר, הגדרה זו לא חלה על הפליטים הפלסטינים מכיוון שהם נמצאים תחת חסותה של אונר"א ולא תחת חסותו של הנציב העליון לפליטים.9

המנדט של אונר"א

בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 302, פסקה 7, נקבעו שתי סמכויות של אונר"א:

1. "ליישם יחד עם ממשלות מקומיות את תוכניות הסעד והתעסוקה, כפי שהומלצו על-ידי ועדת המעקב הכלכלית";10

2. "להתייעץ עם ממשלות מן המזרח הקרוב, בעלות עניין בדבר, לגבי האמצעים שינקטו טרם יסתיים פרויקט הסיוע הבין-לאומי לסעד ולתעסוקה".

מאז הקמת אונר"א, חידשה העצרת הכללית את המנדט שלה כל שלוש שנים בערך. המנדט האחרון חודש עד ה- 30/6/08.

התפקיד הנוכחי

לפי הערכת הבנק העולמי (10/04), אונר"א מספקת קרוב לשליש משירותי החינוך, הבריאות, הסעד ושירותי הרווחה הבסיסיים לכ- 1.6 מליון פליטים הרשומים בגדה המערבית וברצועת עזה. מדובר בספק השירותים השני בגודלו באזורים אלה אחרי הרשות הפלסטינית.11

להלן מספר משירותי הסעד והתעסוקה שאונר"א מפעילה:12

1 . שירותי חינוך – יסודי, גבוה, מקצועי, טכני והוראה;

2. שירותי בריאות – טיפולים במחלות ומניעתן, הגנה בריאותית והסברה בנושא;

3. שירותים סוציאליים בסיסיים – טיפול בבעיות עוני וקידום העצמאות הכלכלית.

אונר"א והתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני

התפיסה הישנה – הסכם קמפ-דיוויד (1978) ותהליך אוסלו התבססו על "גישת החבילה", לפיה הסכם כולל אחד יסדיר את כל הסוגיות התלויות ועומדות ויכין את הקרקע ליחסים בין ישראל והמדינה הפלסטינית העתידית. לכן, עתידה של אונר"א היה צריך להיקבע בהסכם הקבע אשר ייתן פתרון לסוגיית הפליטים הפלסטינים.

כתוצאה מכך, אף אחד מההסכמים הללו לא עסק בעתיד אונר"א (מאחר ושלב הסכם הקבע מעולם לא מומש).

התפיסה החדשהמפת הדרכים הציעה גישה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לפי תוכנית זו, יהיה אפשר לפצל את הסכם הקבע למספר הסכמים קטנים בין ישראל והמדינה הפלסטינית בגבולות זמניים, ולדלל את הסוגיות התלויות ועומדות, כגון סוגיית הפליטים.

על-פי התפיסה חדשה ותוכנית ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה, עולות השאלות הבאות:

1. האם המנדט של אונר"א ישתנה ברצועת עזה בעקבות תוכנית ההתנתקות? לאחר יישום ההתנתקות נראה כי אונר"א מרחיבה את תוכניות הסעד והתעסוקה שהיא מפעילה ברצועת עזה.13

2. האם היקף המנדט של אונר"א ישפיע על מצב הפליטים בעזה?3. האם מעמד הפליטים בעזה לאחר תוכנית ההתנתקות יהווה תקדים למעמדם של פליטים פלסטינים במדינה הפלסטינית העתידית?14

לטבלה א': הפליטים הרשומים באונר"א עד ה- 30/06/05, לחץ כאן.



1 החלטת העצרת הכללית של האו"ם 302 (12/49) וייסוד אונר"א היוו המשך של מאמץ הסיוע של האו"ם לפליטים, אשר החל בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם 212 (11/48) והחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 (12/48).
2 התורמים הגדולים ביותר של הארגון בשנת 2004 היו ארה"ב, הוועדה האירופאית ומספר מדינות מהאיחוד האירופי. המדינות התורמות ממשיכות בסיוע הכלכלי שלהן לאונר"א למרות הפחתת הסיוע שלהן לסוכנויות אחרות של האו"ם ברחבי העולם.
3 העצרת הכללית של האו"ם העבירה בשנת 2005 תקציב של 339.3 מליון דולר במזומן לאונר"א.
4 הסיוע של אונר"א התרחב לעיתים גם לאנשים שאינם נכללים תחת ההגדרה של פליטים פלסטינים. כאשר פרצה האינתיפאדה הראשונה (12/87), סיפקה אונר"א סיוע חירום לאנשים שאינם פליטים בגדה המערבית וברצועת עזה.
5 אונר"א מגדירה מחנה פליטים כ"פיסת אדמה שהועמדה לצורכי אונר"א על-ידי ממשלה מארחת לשיכון פליטים פלסטינים והקמת שירותים שידאגו לצורכיהם".
6 למידע נוסף ראה אתר האו"ם.
7 ההגדרה של אונר"א לפליט מציינת במפורש שעל הפליטים לאבד את ביתם ואת מקור פרנסתם כדי להיות זכאים להירשם באונר"א. בעבר היו פלסטינים שנמנעו מלהירשם כפליטים מסיבות של גאווה וכבוד.
9 ר' הוועידה שעסקה במעמד הפליטים, סעיף 1-D .
10 משלחת המעקב הכלכלי הוקמה ב- 9/49 על-מנת לבדוק את כלכתן של המדינות המארחות ולהמליץ על פרויקטים לשיפור מצבם של הפליטים.
11 הערכת מצב של הבנק העולמי, "4 שנים – אינתיפדה, סגרים ומשבר הכלכלה הפלסטינית", 10/04.
12 מזכר המזכיר הכללי של האו"ם בנושא אונר"א (2/00).
13 גוטמן, ג'רוזלם פוסט, 14/9/05.
14 ר' נקודת ראות: "ההתנתקות – הזדמנות לשחוק את בעית הפיליטים".