ועידת אנאפוליס: מורה נבוכים

בימים אלו צוותי משא ומתן של ישראל והפלסטינים שוקדים על גיבוש הצהרה משותפת לקראת ועידת השלום האזורית באנאפוליס שאמורה להתכנס ב- 26 לנובמבר. מכון ראות מזהה מספר דילמות ושאלות העומדות בפני מקבלי ההחלטות הישראלים לקראת הוועידה.

ועידת אנאפוליס היא ועידה בין-לאומית בחסות ארה"ב שאמורה להתכנס ב- 26 בנובמבר 2007 באנאפוליס בירת מרילנד. בוועידה אמורים להשתתף צוותי המשא ומתן של ישראל ואש"ף, נציגים ממצרים ומירדן וככל הנראה גם נציגים של מדינות ערביות שכנות, מדינות הג'י-8 והחברות הקבועות במועצת הביטחון.

בשלב זה, אמורים צוותי המו"מ הישראליים הפלסטינים להתחיל לגבש מסמך מסכם או הצהרה משותפת שיוצגו בוועידה.

למרות הודעת הסיכום המשותפת לאחר פגישת אולמרט-אבו-מאזן בשבוע שעבר, עדיין קיים פער בין ישראל והפלסטינים בנוגע לסוגיות אליהן יתייחס המסמך. בעוד שישראל שואפת להצהרת אינטרסים כללית ולא מחייבת, אשר מתייחסת במעורפל לסוגיות הליבה, הפלסטינים רוצים במסמך מפורט יותר.

ועידת אנאפוליס והתהליך המדיני מציבים מספר דילמות ושאלות בפני ישראל:

  1. עד כמה יעדי הוועידה ברי-השגה? – אפשר שהמטרות שהוגדרו למשא ומתן הנוכחי אינן בנות השגה: אין לישראל ולפלסטינים יכולת להגיע תוך מספר שבועות קטן להסכם שהוא מהותי ושונה ממתווה קלינטון (להרחבה לחצו כאן).
  2. האם ישראל ערוכה 'ארגונית' לוועידה? - במשאים ומתנים שהתנהלו בעבר, נהנתה ישראל מיתרון משמעותי על הצד הפלסטיני שהיה חובבני ולא מאורגן. חברי הצוות שמוביל את ישראל בתהליך המדיני לא יודעים שהם לא יודעים אודות רבות מהסוגיות שיכריעו את גורלנו לשבט או לחסד (להרחבה לחצו כאן).
  3. מהו סדר היום של המו"מ? סדר היום הנוכחי של המשא ומתן על הסדר הקבע מורכב ממספר סוגיות אשר הוגדרו ב- 1949 בעקבות מלחמת העצמאות. סדר יום זה לא מתאים לאתגרים העתידים שיעמדו בפני שני הצדדים ואינו משרת את האינטרסים של ישראל. סדר היום החלופי צריך להיגזר מן הסוגיות שתעמודנה במרכז מערכת היחסים בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית העתידית (להרחבה לחצו כאן).
  4. מהו מעמדה של החלטה 194? – הכרה ישראלית בהחלטה 194 כבסיס לפתרון בעיית הפליטים עלולה לשמש ככלי בידי 'אתוס המאבק' לקידום שיבה של פליטים לבתיהם שמהם יצאו ב- 48' (להרחבה לחצו כאן; עוד על אתוס המאבק ועיקרון הפשרה ההיסטורית לחצו כאן).
  5. מה ההבדל בין 'הסכם הקבע' ל'מצב הקבע'? - המושג 'הסדר קבע' מתייחס למסמך שמתווה את מצב הקבע ומסדיר את ההגעה אליו. המושג 'מצב הקבע' מתייחס למציאות שתיווצר לאחר יישומו של 'הסדר הקבע' במסגרתו ייושבו הסוגיות התלויות ועומדות. חשיבות מושגים אלה בכך שהם עשויים לסייע בהגדרת המטרות של התהליך המדיני (להרחבה לחצו כאן).
  6. את מי תייצג המדינה הפלסטינית? - לכאורה, סוגיית הייצוג הפלסטיני אמורה להיות פשוטה: המדינה הפלסטינית תהיה הנציגה של תושביה ואזרחיה, ושלהם בלבד. בפועל, היא מעוררת שורה של סוגיות כבדות משקל. על ישראל לעמוד על כך שהמדינה הפלסטינית, אם ולכשתקום, אכן תייצג את תושביה ואזרחיה בלבד (להרחבה לחצו כאן).
  7. מה מקומה של ירדן בתהליך? – למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים חשיבות אסטרטגית גדולה מאוד לירדן. ירדן היא 'נכס אסטרטגי' לישראל, ולכן יש לקחת בחשבון את האינטרסים שלה בחשבון (להרחבה לחצו כאן).
  8. מה יהיה גורלה של הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית? – האם הקמת המדינה הפלסטינית מממשת וממצה את הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני כולו ומסירה סוגיה זו מעל סדר היום? או האם גם לאחר הקמת המדינה הפלסטינית תישארנה קבוצות של 'פלסטינים', אשר תביעתם להגדרה עצמית לא מומשה? האם תותר אזרחות כפולה ישראלית-פלסטינית לערביי ישראל? (להרחבה לחצו כאן).
  9. מתי יוכרזו 'סופיות הסכסוך' ו'סופיות התביעות'? - גם אם בעת הנוכחית לא ניתן להגיע ל'סוף הסכסוך' או ל'סופיות תביעות' חשוב להסכים על התנאים שבהם יסתיימו הסכסוך והתביעות. למושגים אלה עשויה להיות חשיבות רבה במאבק על הלגיטימיות הבין-לאומית של ישראל (להרחבה לחץ כאן).
  10. מהן הסוגיות המרכזיות והממשקים של המדינה הפלסטינית העתידית עם ישראל? –כינונה של מדינה פלסטינית מעורר שורה של סוגיות מדיניות-דיפלומטיות בעלות משמעויות מרחיקות לכת (להרחבה בנושא זה לחצו כאן).