נאום אולמרט בוועידת אנאפוליס

מכון ראות מנתח את הנקודות העיקריות שהעלה ראש הממשלה בנאומו בוועידת אנאפוליס.

בנאומו בוועידת אנאפוליס (27/11/07), התייחס ראש הממשלה אהוד אולמרט למספר סוגיות הקשורות למבנה המשא ומתן עם הפלסטינים, לסדר היום שלו ולעקרונות נוספים. להלן ניתוח של הנקודות העיקריות:

  • היעד: הסכם קבע המבוסס על עיקרון שתי מדינות לשני עמים - מטרת המו"מ היא "הסכם שלום" בין "מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית .."; לבין "מדינה פלסטינית .. בת-קיימא..דמוקרטית, נטולת טרור...".

  • פתרון לסוגיית הפליטים במסגרת המדינה הפלסטינית - "נמצא את הדרך הנכונה ... לסייע לפלסטינים אלו (הפליטים) למצוא מסגרת נכונה לעתידם במדינה הפלסטינית שתקום".

  • עמימות לגבי גבולות המדינה הפלסטינית - מהאמירות שהמדינה הפלסטינית תוקם "בשטחים שעליהם יוסכם בינינו"; וש"המציאות שנוצרה באזורנו בשנת 1967 תשתנה באופן משמעותי מאוד" ומאזכור מכתב הנשיא בוש (4/04) - מעגן אולמרט את עמדת ישראל שגושי ההתנחלויות הגדולים צריכים להישאר בידי ישראל.

  • הבסיס למו"מ הוא תכנית 'מפת הדרכים', הסכמי בעבר בין ישראל והפלסטינים, החלטות האו"ם 242 ו-338, ומכתב הנשיא בוש לראש ממשלת ישראל (4/04).

  • האסטרטגיה: שילוב בין גישת החבילה למפת הדרכים - המו"מ יעסוק בכל סוגיות הליבה במטרה להגיע ל"הסכם שלום". משמעותה של עמדה זו היא דילוג על השלב השני של מפת הדרכים, הקורא להקמת של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים (מפג"ז), ומעבר לשלב השלישי, שבו אמורים הצדדים להגיע להסכם קבע.

    בפועל, עמדה זו מחזירה את ישראל והפלסטינים חזרה למתווה אוסלו, המבוסס על הסכם קבע אחד כולל המסדיר את כל הסוגיות התלויות והעומדות בין ישראל והפלסטינים כמו גם את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב הקבע.

    'גישת החבילה' של אוסלו דוחפת את ישראל לדינמיקה של "הכל-או-כלום". כלומר, ללא הסכמה על כל הסוגיות התלויות ועומדות, לא יהיה הסכם על אף אחת מהן ולא תוקם מדינה פלסטינית.

  • בין סרגל זמנים לסרגל ביצועים - מצד אחד, המו"מ צפוי להסתיים "במהלך שנת 2008". מצד שני, "יישומו של הסכם יהיה אפשרי רק לאחר מימוש כל התחייבויות מפת הדרכים על כל שלביה והמתווה שלה כפי שסוכם מלכתחילה".

    בכך, למעשה מוצגים שני פרמטרים שונים לבחינת ביצוע ויישום התהליך המדיני: 'סרגל זמנים' (כפי שהיה באוסלו) ו'סרגל הביצועים' (כמו במפת הדרכים).

  • מי השותף הפלסטיני? - ישראל תנהל מו"מ עם אבו-מאזן, המוזכר בנאום כ'נשיא הרשות הפלסטינית'; הנאום אינו מציין את מעמדו של אבו-מאזן כיו"ר אש"ף.

  • חולשת הרשות הפלסטינית כמכשול בתהליך המדיני - "היעדר מוסדות שלטון .. שלטון החמאס .. המשך פעילותם של ארגוני הרצח .. (ו)היעדר מערכת משפטית .. משמשים גורם מרתיע בפני הליכה חפוזה מידי."

  • מהזירה הפלסטינית לזירה האזורית - ההסכם עם הפלסטינים הוא "חלק ממכלול הרבה יותר רחב שיביא (...) להסכם שלום עם כל ארצות ערב".

לנאום המלא לחצו כאן.