ועידת פאריס לבניית המדינה הפלסטינית - המפתחות בידי ישראל

היום מתכנסת בפאריס ועידת 'המדינות התורמות' שנועדה להעצים את מעמדה ויכולותיה של הרש"פ. מכון ראות טוען שהמפתח לשדרוג מעמדה המדיני של הרש"פ נמצא בידי ישראל, ולאו דווקא בקרב המדינות התורמות.

היום תכונס בפאריס 'ועידת המדינות התורמות למדינה הפלסטינית' (ולא לרשות הפלסטינית). דובר נשיא צרפת אמר כי מינוח זה נבחר כדי להמחיש את ההתקדמות שהושגה באנאפוליס (NRG, 16/12/07).

העצמת מעמד ויכולות הרש"פ, כל עוד אינה פוגעת באינטרס הביטחוני של ישראל, משרתת את ישראל מדינית. מכון ראות טוען שהמפתח המרכזי לשדרוג מעמדה המדיני של הרש"פ נמצא בידי ישראל, ולא בקרב המדינות התורמות.

מה הסוגיה?

ועידת המדינות התורמות מתכנסת לאחר השקתו של המו"מ הישראלי-פלסטיני באנאפוליס (11/07). הוועידה אמורה לסייע בהקמה וחיזוק מוסדות הרש"פ ולתת 'רוח גבית' לפעילותו של שליח הקווארטט באזור טוני בלייר.

עד כה, הסיוע הבינ"ל לרש"פ התמקד בעיקר בפרויקטים הומניטאריים לאוכלוסייה הפלסטינית. אולם, ועידת פאריס אמורה להתמקד בהנחת התשתית להקמת מדינה פלסטינית (ר' דו"ח שרי החוץ של המועצה האירופית). הוועידה אמורה להשיק פרויקטים בתחומי תכנון ובנייה, שיטור, ביוב, חינוך, תחבורה, משפט ובריאות.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

'בינוי המדינה הפלסטינית' הוא אינטרס מדיני ישראלי משום שהוא:

  • משרת את ההיגיון של התהליך המדיני שמבוסס על עיקרון של 'שתי מדינות לשני עמים', ויש בו כדי לצמצם את האחריות המנהלית הישראלית לחיי התושבים הפלסטיניים בגדה ולעגן את ההפרדה בין העמים;

  • מהווה 'תעודת ביטוח' מפני כישלון של התהליך המדיני בכך שהוא עשוי למנוע קריסה אפשרית של הרש"פ אחרי כישלון כזה. סכנה זו נובעת מכך שכישלון של התהליך הנוכחי עלול להעמיק את הספקות אודות ישימותו של עיקרון 'שתי המדינות' ולחזק את הקולות הפלסטיניים הקוראים לפרק את הרש"פ, כדי להטיל על ישראל את מלוא נטל 'הכיבוש' (ר' כשלון התהליך המדיני: סכנת פירוק הרש"פ).

כיווני חשיבה ופעולה

מכון ראות מבחין בין שלושה מושגים הקשורים לבינוי המדינה:

  • מחוות הן פעולות שתכליתן ביסוס מעמדם של אבו-מאזן והכוחות המתונים בתוך המערכת הפוליטית הפלסטינית מבלי לחזק את מוסדות הרש"פ. עד כה, זה היה אפיק הפעולה העיקרי של ישראל בחתירתה לבסס שותף או כתובת פלסטיניים. דוגמאות למחוות כאלה הן שחרור אסירים או העברת כספים.

  • חיזוק/מיסוד הרש"פ - מהלכים שמטרתם לחזק את כוחותיה וסמכויותיה של הרש"פ במסגרת ההסכמים הקיימים. לאחרונה, פורסם כי ישראל תסייע בבנייה מחדש של משרדי המשפטים, האוצר והבריאות ברש"פ.

  • שדרוג הרש"פ - מהלכים שמטרתם לבנות את כוחותיה וסמכויותיה של הרש"פ תוך פריצת ההסכמים הקיימים שנחתמו לפי היגיון תהליך אוסלו, אשר בהם הוגבלו סממני הריבונות של הרש"פ.

המדינות התורמות יכולות לחזק/למסד את הרש"פ, אולם הן אינן יכולות לשדרג את הרש"פ, משום שהאילוצים המדיניים על הרש"פ עוגנו בהסכם הביניים בין ישראל לאש"ף. לכן, המפתח לפריצת ההסכמים הקיימים ולשדרוג הרש"פ נמצא בידי ישראל.

למרות שחיזוק הרש"פ הוא אינטרס מדיני ישראלי, ישראל חוששת מההשלכות הביטחוניות האפשריות של מהלך כזה. לדוגמה, ישראל עדיין שומרת את רוב הסמכויות הביטחוניות בגדה בידה ואינה ממהרת להסיר שם מחסומים.

ואולם, העלות הביטחונית של הענקת סממני ריבונות סמליים במסגרת שדרוג הרש"פ היא לכל היותר שולית, אף כי יכולה להיות להם משמעות מדינית רבה.

לפיכך, על ישראל לשקול העברה שיטתית של כוחות וסמכויות לרש"פ כ'מחוות' חד-צדדיות או בתיאום עם המדינות התורמות ובלייר, במהלך המו"מ וללא קשר לתוצאתו.

בהקשר זה, ישראל יכולה להסיר את התנגדותה להנפקת מטבע פלסטיני, לבניית מערכת מכס פלסטינית, לשיכון שגרירויות לרש"פ ברמאללה, מינוי נציגויות של הרש"פ בחו"ל, לחברות של הרש"פ בארגונים בינ"ל ועוד.