צמיחה מואצת

מאמר זה עוסק בניתוח ואפיון של אפיזודות צמיחה לאורך זמן בקרב מספר רב של מדינות. שאלת המחקר בוחנת את כלי המדיניות שמחוללים אפיזודות אלו של צמיחה.

הגדרה1

צמיחה מואצת מוגדרת כנקודת האצה של התמ"ג לנפש בשיעור העולה על 2% ושמירה על קצב צמיחה של 3.5% לפחות במשך שמונה שנים. בנוסף, בתום הצמיחה המואצת, על התמ"ג להיות גבוה מנקודת השיא של התוצר בתקופה שקדמה להאצה.

רקע

השאלה כיצד מחוללים צמיחה מואצת מעסיקה מדינות רבות. קיים ויכוח אידיאולוגי ואקדמאי עשיר בנושא, אך לא ברור מה הם הגורמים הישירים לצמיחה מואצת. באמצעות מחקר זה, המנתח את נקודות האצה של צמיחות2, ניתן לסייע למקבלי החלטות במתן תשובה לשאלה: מה היא המדיניות בעלת השפעה הגדולה ביותר על היווצרות צמיחה מואצת?

גורמים לצמיחה מואצת

על פי המחקר, קיים מתאם בין צמיחה מואצת לעלייה בהשקעה במשק, עלייה במסחר בינלאומי ופיחות בשער החליפין.

באשר למדיניות, המחקר מבחין בין כלי מדיניות לצמיחה מואצת לכל מדיניות לצמיחה מואצת המתמשכת אף מעבר לשמונה שנים.3

נמצאו שני כלי מדיניות לצמיחה מואצת: עלייה בנפח המסחר כתוצאה מפיחות בשער החליפין4, וליברליזציה פיננסית שמגבירה את זמינות ההון במשק.5

מסתבר שישנם כלי מדיניות אחרים המשפיעים על היווצרות צמיחה מואצת מתמשכת: שינויים פוליטיים שמייצבים ומשפרים את המשטר הדמוקרטי ורפורמות כלכליות שפותחים את המשק למסחר בין-לאומי.6

יחד עם זאת, הגורמים שזוהו במחקר מספקים רק הסבר חלקי לתופעת הצמיחה המואצת.7 מכאן, לא ניתן להסיק שקיומם יביא בהכרח להגדלת הסיכוי
להאצה בצמיחה.8


דוגמאות

במחקר זוהו 80 מקרים של צמיחה מואצת בתקופה הנסקרת. בין המדינות המפותחות שחוו צמיחה מואצת במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-909 ניתן לציין את צילה
(1986), ספרד (1984), אירלנד (1985), ודרום קוריאה (1984).



1 מבוסס על המאמר:

Ricardo Hausmann, Lant Pritchett, Dani Rodrik, "Growth Accelerations", NBER Working Papers Series, (Harvard University, 2004).

2 המחקר סוקר 110 מדינות בין השנים 1957 ל-1992 .

3 מדובר בצמיחה של תמ"ג לנפש בשיעור הגבוה מ-2% שמונה שנים לאחר נקודת האצה ואף עשר שנים לאחר מכן.

4 מחקר בנושא אפיזודות של צמיחה בישראל מצביע כי השפעתם של משתנים אקסוגניים על אפיזודות הצמיחה, כמו הסחר העולמי ואירועים ביטחוניים, גדולה מזו של משתני המדיניות. ר':

Karnit Flug and Michel Strawczynski, "Persistent Growth Episodes and Macroeconomic Policy Performance in Israel", Bank of Israel, July 2007.

5 השינויים העיקריים הנגזרים מכך הם: הסרת תקרת ריביות, הקלות בדרישות של יחס הלימות הון, הפחתת התערבות ממשלתית בהחלטות על הקצאת אשראי והפרטה של בנקים וחברות ביטוח.

6 השינויים העיקריים הנגזרים מכך הם: הסרת חסמים ביורוקרטים למסחר, ביטול מכסי מגן ומיגור תופעת השוק השחור במט"ח.

7 מכון ראות טוען כי המכנה המשותף למדינות שחוו קפיצות מדרגה באיכות חיים הוא: הגדרת חזון באשר לעתיד המדינה; אפקטיביות ויעילות של מוסדות השלטון ויצירת אמון במרחב הציבורי. אמון זה ישמש כבסיס לשיח של מחר על חשבון היום - שיח שבמרכזו ויתורים בטווח המיידי לטובת מימוש חזון משותף של קידום איכות החיים לכלל תושבי המדינה. ר': מושג ראות קפיצת מדרגה באיכות חיים.

8 מחקר כלכלי בנושא צמיחה מצביע על כך שניתן ללהסביר רק שליש מההבדלים בשונות בין שיעורי הצמיחה של מדינות שונות. ר':

Elhanan Helpman, The Mystery of Economic Growth, (Boston: Harvard College, 2004) .

9 בסוגריים השנה שבה חלה נקודת ההאצה.