מדינה פלסטינית בת קיימא
עוד בנושא

מדינה פלסטינית בת קיימא

מושג זה בוחן את משמעויות הפיכת הדרישה כי המדינה הפלסטינית שתוקם תהיה "בת-קיימא", לדרישת סף לכינונה של מדינה פלסטינית".

הגדרה

"מדינה פלסטינית בת-קיימא" ("Viable Palestinian State") הוא צירוף המילים השכיח ביותר לתיאור הישות הפלסטינית במצב הקבע. ככל שחולף הזמן, כך הופך צירוף מילים זה למושג המהווה תנאי סף לכינונה של מדינה פלסטינית.

רקע

מאז 1988, התנועה הלאומית הפלסטינית שמה לה למטרה, באופן רשמי, לממש את הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית במדינה עצמאית ריבונית לצד ישראל.

באמצע שנות ה- 90, המושג "בת-קיימא" ("Viable") חילחל לשיח הבינלאומי אודות מצב הקבע תוך שהוא מבטא שאיפה כי המדינה הפלסטינית תהנה מצמיחה ושגשוג.

מאז שנת 2000, מדינה פלסטינית בת-קיימא הפך להיות המושג השכיח בשיח הבינלאומי לתיאור הישות הפלסטינית במצב הקבע. מושג זה התפתח במקביל להכרה הבינלאומית בתביעה הפלסטינית לכינונה של מדינה פלסטינית. המושג אומץ ע"י השחקנים העיקריים בזירה הבינלאומית1, למרות היעדר הבנה משותפת ביחס למשמעות המילים "בת-קיימא" בהקשר זה.

עם הזמן, המילים בת-קיימא צברו משמעות ותוקף חדשים. עבור רבים, משמעות מושג זה התרחבה ומכילה לא רק את מרכיב הפיתוח הכלכלי אלא גם מרכיבים מדיניים-משפטיים הנוגעים לפתרון הסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל לפלסטינים ובכללן, בין השאר, גבולות וטריטוריה (במיוחד רציפות והמשכיות), סוגיית ירושלים, סוגיית ההתנחלויות, סוגיית המים וסוגיית הפליטים. כיום, קיימת עמימות רבה ביחס למשמעות מושג זה. לפירוט אודות התפתחות מושג זה ראה הטבלה המצ"ב.

יתרה מכך, המושג מדינה פלסטינית בת-קיימא החל לצבור תוקף מדיני בעל משמעויות משפטיות. לכאורה, עפ"י המשפט הבינלאומי, קיימים ארבעה תנאים להיווצרותה או כינונה של מדינה ריבונית: אוכלוסיית קבע, טריטוריה מוגדרת, ממשל ויכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות נוספות, המגולמת בדרישה לחברות באו"ם.2 עד כה, המשפט הבינלאומי לא ראה ואינו רואה ב- Viability תנאי להיווצרותה של מדינה ריבונית.

לפיכך, ייתכן כי הולך ונוצר תנאי סף נוסף, תקדימי, להיווצרותה של מדינה ריבונית שהוא ייחודי למקרה הפלסטיני (ר' מעמד המדינה הפלסטינית) ואינו קיים במשפט הבינלאומי. קרי, על מנת להקים מדינה פלסטינית, ישראל והעולם יצטרכו לעמוד בתנאים של המשפט הבינלאומי הנ"ל, וכן להבטיח כי המדינה הפלסטינית תהיה "בת-קיימא".

אימוץ המושג ע"י הקהילייה הבינלאומית ללא הבנה עשירה אודות משמעותו, עלול להפכו לנקודת חיכוך עתידית ולמכשול בדרך לכינונה של מדינה פלסטינית תוך ביסוס הפתרון של שתי מדינות לשני עמים ודחיקת הפתרון של מדינה דו-לאומית.


1 לדוגמה, בחזון בוש למזה"ת (6/02), תומך נשיא ארה"ב בהופעתה של מדינה פלסטינית בת-קיימא כמו גם בחליפת המכתבים בוש-שרון. הקווארטט עושה שימוש במושג במפת הדרכים בהתייחסו למצב הקבע של המדינה הפלסטינית. כמו-כן, גם רה"מ ישראל, אריאל שרון, נקב במושג בנאומו בוועידת עקבה בירדן ( 6/03) - ר' טבלה בהמשך.

2 ר' Convention on Rights and Duties of States (12/33, Montevideo) - http://www.yale.edu/lawweb/avalon/intdip/interam/intam03. htm

מקורות נוספים
Frederiksen Harald, “Water: Israeli Strategy, Implications for Peace and the Viability of Palestine”, Middle East Policy, Vol. X, No. 4, Winter 2003.Kunz Josef, “Sanctions in International Law”, American Journal of International Law, Vol. 54, No. 2., 1960, pp. 324-347.

Brownlie Ian, Basic Documents in International Law, University of Oxford, 1995.