ערביי ישראל באש"ף?

(אל-חיאת) במסגרת הארגון מחדש באש"ף יוקצו מושבים במועצה הלאומית הפלסטינית לערביי ישראל. מהלך כזה ישפיע על התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים ועל היחסים בין שתי המדינות במצב הקבע.

נמשכים המגעים בין הפלגים הפלסטיניים לגיבוש מתכונת ברורה ל"החייאת" אש"ף. המגעים מתמקדים ברפורמה במבנה המועצה הלאומית הפלסטינית (הפרלמנט של באש"ף) כך שתכלול נציגות לגיטימית של כל הפלגים בעם הפלסטיני.

על-פי טיוטה להסכם, תכלול המועצה 350 מושבים, מתוכם 188 יוקצו לנציגי הפזורה הפלסטינית. חלק ממושבי הפזורה יוקצו לייצוג הפלסטינים אזרחי ישראל. קיים חוסר בהירות בנוגע אם חברותם זו תהיה מלאה או סמלית.

מכון ראות קובע כי לממשקי המערכת החוקתית הפלסטינית עם ישראל תהיה השפעה ישירה על משולש היחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים ולישות המדינית הפלסטינית. משולש יחסים זה מצריך גיבוש מדיניות בנוגע למספר סוגיות:

  • אזרחות - האם יש להתיר זכאות לאזרחות כפולה פלסטינית וישראלית?
  • הגדרה עצמית - האם הקמת המדינה הפלסטינית תממש את הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני כולו, או האם גם לאחר הקמת המדינה תישארנה קבוצות בפזורה הפלסטינית, ובכלל זה בתוך מדינת ישראל, אשר תביעתם להגדרה עצמית לא מומשה?
  • ייצוג - האם המדינה הפלסטינית תייצג את תושביה ואזרחיה בלבד, או תתבע לייצג כל פלסטיני - תושב או אזרח בשטחה או מחוצה לו? האם תיווצר הפרדה בין אש"ף למדינה הפלסטינית בכל הנוגע לסמכויות הייצוג של העם הפלסטיני?
  • מעמד מיוחד - האם מדינת ישראל תכיר בזכויות ייחודיות של אזרחיה הערבים כלפי המדינה הפלסטינית, כגון בתחום הייצוג הדיפלומטי, המעמד האישי, או קשרי הסחר?

בגיבוש התשובות המדיניות לשאלות אלו, מזהה מכון ראות שתי גישות אפשריות:

  1. גישת החומה - כינונה של חומה משפטית בין ערביי ישראל לבין המדינה הפלסטינית, אשר נועדה למנוע מהמדינה הפלסטינית דריסת רגל רשמית - דיפלומטית, משפטית, או פוליטית - בתוך ישראל ביחס לערביי ישראל.
  2. גישת הממברנה - כינונו של קרום חדיר המאפשר זיקה רשמית של ערביי ישראל כפלסטינים למדינה הפלסטינית.

מקורות

אל-חיאת, 9/7/06. לכתבה המלאה בערבית.