ריבונות פלסטינית רק בבית משפט?

מעמדה המדיני של הרשות הפלסטינית משפיע על טיב הדרישות המדיניות המופנות לפלסטינים, על מרחב התמרון הביטחוני של ישראל ועל יחסי הגומלין בין שתי הישויות.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע השבוע כי הרש"פ עונה "על עיקרי הדרישות המרכיבות מדינה" והיא נחשבת ל"מעין ריבון" בשטחים שבהחזקתה (בש"א 1008/06, אגודת מדרשת אלון מורה נ' מדינת ישראל ואח', החלטה מיום 23/4/06). פסק דין זה ממקד את הדיון בהשלכות של מדיניות ישראל על מעמדה המדיני של הרש"פ.

מה הסוגיה?

מעמד הרש"פ:
בהסכם הביניים (9/95) הוגדרו כוחותיה וסמכויותיה של הרש"פ למשך תקופת ביניים של כ- 5 שנים (עד 5/99), אשר במהלכן יפתרו הצדדים את הסוגיות התלויות ועומדות ביניהם. מעמדה המדיני של הישות הפלסטינית בשטחי הגדה והרצועה הוגדר כאחת מסוגיות אלה.
משלא הגיעו הצדדים להסכם קבע עם תום תקופת הביניים, המשיכה הרש"פ להתקיים ולצבור הלכה למעשה סמכויות שלא הוקנו לה בהסכם הביניים. עד כה לא הוגדר באופן רשמי מעמדה המדיני של הרש"פ.

מדיניות ישראל כלפי הרש"פ:
מאז עלייתו של החמאס לשלטון ברש"פ (1/06) פועלת ישראל להפסקת הסיוע הכלכלי לרש"פ, לניתוק מגע עם מוסדותיה ולבידוד מדיני של ממשלתה.
ישראל וארה"ב מובילות קואליציה בינ"ל המתנה את חידוש הסיוע הכלכלי לרש"פ בהיענות של החמאס לשלוש דרישות: הכרה בישראל, הכרה בהסכמים הקיימים והפסקת האלימות.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

למדיניות הנוכחית של ישראל השלכות סותרות על מעמדה המדיני של הרש"פ:

  • מצד אחד, בניתוק התלות של הרש"פ בישראל יש כדי לקדם את עצמאותה המדינית של הרש"פ.
  • מצד שני, הפסקת הסיוע לרש"פ שוחקת את התשתית הכלכלית שלה ופוגעת ביכולתה לשלוט באופן אפקטיבי בשטחה, ובכלל זה לספק שירותים לתושביה ולאכוף סדר ציבורי. התדרדרות בשליטה האפקטיבית של הרש"פ עשויה להביא לפגיעה במעמדה המדיני ואף לפירוקה.
  • למעמדה המדיני של הרש"פ השפעה על טיב הדרישות המדיניות שניתן להפנות לפלסטינים, על מרחב התמרון הביטחוני של ישראל ועל יחסי הגומלין בין שתי הישויות.

כיווני חשיבה ופעולה

מדיניותה הנוכחית של ישראל כלפי הפלסטינים נסמכת במידה רבה על קיומה של כתובת מדינית פלסטינית.

  • דרישות ישראל והקהילה הבינ"ל המופנות לפלסטינים מצריכות ישות מדינית אשר בסמכותה לקיים הסכמים ולאכוף חוק וסדר בשטחה.
  • רעיון ההתכנסות לפיו תיסוג ישראל חד צדדית משטחים בגדה, מבוסס על ההנחה כי ניתן יהיה להעביר את הסמכויות והאחריות בשטחים אלה לכתובת מדינית פלסטינית.
  • מנגד, ישראל שוחקת את הריבונות הפלסטינית כדי לשמור על חופש פעולה צבאי ולהחליש את החמאס.
  • על ישראל לגבש מדיניות קוהרנטית בנוגע למעמדה המדיני של הרש"פ, אשר תביא בחשבון את המתח שבין האינטרסים הביטחוניים והאינטרסים המדיניים שלה.
מקורות נוספים

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע השבוע כי הרש"פ עונה "על עיקרי הדרישות המרכיבות מדינה" והיא נחשבת ל"מעין ריבון" בשטחים שבהחזקתה (בש"א 1008/06, אגודת מדרשת אלון מורה נ&<39; מדינת ישראל ואח&<39;, החלטה מיום 23/4/06). פסק דין זה ממקד את הדיון בהשלכות של מדיניות ישראל על מעמדה המדיני של הרש"פ.

מה הסוגיה?
מעמד הרש"פ
• בהסכם הביניים (9/95) הוגדרו כוחותיה וסמכויותיה של הרש"פ למשך תקופת ביניים של כ- 5 שנים (עד 5/99), אשר במהלכן יפתרו הצדדים את הסוגיות התלויות ועומדות ביניהם. מעמדה המדיני של הישות הפלסטינית בשטחי הגדה והרצועה הוגדר כאחת מסוגיות אלה.
• משלא הגיעו הצדדים להסכם קבע עם תום תקופת הביניים, המשיכה הרש"פ להתקיים ולצבור הלכה למעשה סמכויות שלא הוקנו לה בהסכם הביניים. עד כה לא הוגדר באופן רשמי מעמדה המדיני של הרש"פ.
מדיניות ישראל כלפי הרש"פ
• מאז עלייתו של החמאס לשלטון ברש"פ (1/06) פועלת ישראל להפסקת הסיוע הכלכלי לרש"פ, לניתוק מגע עם מוסדותיה ולבידוד מדיני של ממשלתה.
• ישראל וארה"ב מובילות קואליציה בינ"ל המתנה את חידוש הסיוע הכלכלי לרש"פ בהיענות של החמאס לשלוש דרישות: הכרה בישראל, הכרה בהסכמים הקיימים והפסקת האלימות.
למה זה חשוב? למה עכשיו?
• למדיניות הנוכחית של ישראל השלכות סותרות על מעמדה המדיני של הרש"פ:
o מצד אחד, בניתוק התלות של הרש"פ בישראל יש כדי לקדם את עצמאותה המדינית של הרש"פ.
o מצד שני, הפסקת הסיוע לרש"פ שוחקת את התשתית הכלכלית שלה ופוגעת ביכולתה לשלוט באופן אפקטיבי בשטחה, ובכלל זה לספק שירותים לתושביה ולאכוף סדר ציבורי. התדרדרות בשליטה האפקטיבית של הרש"פ עשויה להביא לפגיעה במעמדה המדיני ואף לפירוקה.
• למעמדה המדיני של הרש"פ השפעה על טיב הדרישות המדיניות שניתן להפנות לפלסטינים, על מרחב התמרון הביטחוני של ישראל ועל יחסי הגומלין בין שתי הישויות.
כיווני חשיבה ופעולה
• מדיניותה הנוכחית של ישראל כלפי הפלסטינים נסמכת במידה רבה על קיומה של כתובת מדינית פלסטינית:
o דרישות ישראל והקהילה הבינ"ל המופנות לפלסטינים מצריכות ישות מדינית אשר בסמכותה לקיים הסכמים ולאכוף חוק וסדר בשטחה.
o "רעיון ההתכנסות" לפיו תיסוג ישראל חד צדדית משטחים בגדה, מבוסס על ההנחה כי ניתן יהיה להעביר את הסמכויות והאחריות בשטחים אלה לכתובת מדינית פלסטינית.
• מנגד, ישראל שוחקת את הריבונות הפלסטינית כדי לשמור על חופש פעולה צבאי ולהחליש את החמאס.
• על ישראל לגבש מדיניות קוהרנטית בנוגע למעמדה המדיני של הרש"פ, אשר תביא בחשבון את המתח שבין האינטרסים הביטחוניים והאינטרסים המדיניים שלה.