ניהול סכסוך

"ניהול סכסוך" הינו מושג המתייחס לחתירה להפחתת עוצמתו של סכסוך על ידי שליטה במחוללים שלו.

הגדרה

המושג "ניהול סכסוך" מתייחס לחתירה להפחתת עוצמתו של סכסוך על ידי שליטה במחוללים שלו, לנוכח חוסר היכולת או הרצון של מי מהצדדים להכריע את הסכסוך או ליישבו.

רקע

ההיגיון מאחורי "ניהול סכסוך" הוא (1) דחיית היישוב הסופי של הסכסוך לשלב עתידי, מתוך הבנה כי התנאים באותה עת אינם מאפשרים יישוב סופי של סכסוך או הכרעתו; או – (2) הבנה כי המשך הסכסוך עדיף למי מהצדדים מהחלופה של יישוב סכסוך.1

בעוד שמהלך ליישוב סכסוך מחייב הסכמה בין הצדדים, ניהול סכסוך יכול להיות מושג לכאורה גם באמצעות מהלכים חד-צדדיים או מתואמים עם צדדים שלישיים.

הפחתת עוצמתו של הסכסוך משמעה צמצום ההשלכות המזיקות של הסכסוך, מבחינה ביטחונית, כלכלית ומדינית.

הזיקה בין ניהול הסכסוך ליישובו משתנה מסכסוך לסכסוך. ואולם, ככל שמופחתת עוצמת הסכסוך, כך עשוי לפחות התמריץ של הצדדים ליישב את הסכסוך.



1 Zartman, "Toward the Resolution of International Conflicts", in Zartman and Rasmussen (ed.), Peacemaking in International Conflict: Methods and Techniques, (Washington: United States Institute of Peace, 2001), p. 16.

מקורות נוספים
  • ארד, עוזי, "הסדרי ביניים וניהול הסכסוך", מתוך: מרק הלר ורוזמרי הוליס (עורכים), ישראל והפלסטינים: חלופות מדיניות לישראל, תל אביב, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (2005), עמ' 33- 40.

  • בר-סימן-טוב, יעקב, "דיאלקטיקה בין ניהול סכסוך לבין יישובו", מתוך: תמר הרמן ואפרים יער (עורכים), האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בר-פתרון?, תל אביב, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום (2001), עמ' 122- 129.·

  • Zartman, William, and J. Lewis Rasmussen, (ed.), Peacemaking in International Conflict: Methods & Techniques, Washington, United States Institute of Peace, 2001.